טוטוריאל
מייד יכבו האורות, נכון זה בית הקפה האיכותי בעיר ומתנגן בו מידי פעם בפעם גאז טוב. אורות קטנים יכבו, ניתן יהיה לראות מה מגישים בבר
עם המוזיקה הטריה הזו. מוצאת מקום ישיבה, מניחה את המעיל האדום שלי הכמו-עור על הכסא, ונהניית. עוד לגימה ועוד סטנדרט של מוזיקה טובה... מסתכלת לצדדים לראות מי האנשים שמגיעים לכאן, מי מלפני, מצדדי ומי מאחורי... מתבוננת לאחור. יושב שם זוג זר, תיירים, מחייכים אלי. מיילס, מדרגות לגרדום, עוברים לי בראש סצינות מהסרט.
אות סיום, קמה, לובשת את המעיל ומודה לבעלי המקום על הבחירות המוצלחות. ביציאה אני שומעת לחשושים, "כדאי שהצבע יתייבש", "ממש אומנות". "מה כתוב כאן...?" "זה נפלא".
בבוקר קוראת בעיתון, שאמן גרפיטי בשם טוטור נחת אתמול בישראל, ינחה סדנאות אמן בירושליים, לקחתי את המעיל שלי ועל הגב שלו התגלתה לי יצירת אומנות וחתימה צנועה טוטור.
